דעת מיעוט כספק סביר: הצעות לשינוי מעמדה של דעת מיעוט מזכה

לפני יומיים פרסמתי פוסט בו עמדתי על השיקולים המצדיקים לטעמי את הותרת מנגנון ההכרעה של דעת רוב לצורך הרשעה על כנו, ואת הטעמים המצדיקים את דחייתו של מודל ההכרעה המבוסס על פה אחד. פוסט זה זכה לתגובות רבות מכל קצוות הקשת. לצד אלה שסברו שיש לשנות את מנגנון ההכרעה לפה אחד היו כאלה שחשבו שאין מקום לכל שינוי.

כפי שעמדתי בפוסט, אני נמנה על אלה הסבורים שאין לשנות את מנגנון ההכרעה ההולך לפי דעת הרוב, אבל, ופה בהחלט יש מקום ל"אבל", אני סבור כי יש מקום לחשיבה נוספת באשר למעמדה של דעת המיעוט בשיטת המשפט הישראלית.

במקום שתי אפשרויות הקצה – הגישה לפיה ההכרעה השיפוטית תיקבע בהתאם לעמדת המיעוט מצד אחד, או התעלמות מוחלטת מקיומה של דעת מיעוט מצד שני – אני סבור כי ניתן לקבוע מנגנונים מרוככים יותר אשר מאפשרים מתן נפקות מסוימת לדעת המיעוט.

לדעתי יש לשקול עיצובם של מנגנונים אשר יאפשרו בחינה מחודשת ומעמיקה של התיק ועימו של דעת המיעוט. בחינה אשר תאפשר מבחינה מהותית התבוננות ובחינה נוספת של דעת המיעוט, ומבחינת אמון הציבור, תעביר מסר לפיו ניתנת התייחסות ותשומת לב לדעת המיעוט, ותמנע מצב שדעת המיעוט נותרת באוויר כעננה אשר מרחפת על פסק הדין כולו ופוגעת באפשרות לראות בו כפסק דין של אמת.

כך אפשר לקבוע כי: 1. שופטי הרוב ידרשו לנמק ולהתמודד בהחלטתם עם הטענות שהועלו בדעת המיעוט ולהזימן. 2. ערעור על הרשעה בדעת רוב יהיה ערעור בזכות גם בגלגול שני. 3. במסגרת ערעור על הרשעת רוב, בית המשפט שלערעור ידון בתיק מחדש, לרבות בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. 4. עצם קיומה של דעת מיעוט יהווה שיקול לקיום הדיון בערעור בפני הרכב מורחב של שופטים. 5. קיומה של דעת מיעוט מזכה בפסק הדין בערעור של בית המשפט העליון, תהווה עילה לבקשה לדיון נוסף.

בשל כך שהצעות אלה כרוכות בהכבדה על מערכת המשפט ובהוספת הליכים הצורכים זמן שיפוטי, ייתכן ויש לשקול את אימוצם רק לגבי עבירות חמורות.

מנגנון מרוכך נוסף המאפשר מתן ביטוי לדעת מיעוט עשוי להימצא בשאלת העונש. מדובר בסוגיה מורכבת שלא ניתן לפתח אותה בבמה זו, ואולם, ניתן לחשוב על אפשרות לפיה קיומה של דעת מיעוט תעלה כדי נסיבה המצדיקה הקלה בענישה.

לדיון רחב ולהצעה להתאמת העונש למידת הודאות בהרשעה ולקיומה של דעת מיעוט, ראו בספרי "דיני ראיות", פרק 70, כרך ד (2021).




176 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מידי כמה שנים, ובעקבות פרשות מסוימות, נשמעות קריאות המבקשות לשנות מההסדר הנוהג, לפיו הכרעות שיפוטיות ניתנות בדעת רוב, ולהחליפו בדרישה להכרעה של פה אחד. נדמה כי הגל הנוכחי התעורר בעקבות דעת המיעוט של ה

בסדרה של פוסטים שפרסמתי לרגל 250 שנה להולדתו של הספק הסביר, עמדתי על המודלים השונים המשמשים את השופטים ביישום רף ההוכחה בהליך הפלילי ולבחינת קיומו של ספק: מודלים הסתברותיים, מודלים קוגניטיביים, וכן מו

הזיכוי מחמת הספק הוא מוסד מושרש ורווח במשפט הפלילי הישראלי, המשמש בו כבר עשרות בשנים. מוסד זה הוא יציר פסיקה וייחודי למשפט הישראלי. עם זאת, סוג זה של זיכוי מעלה שאלות רבות. מהו תחום התפרשותו של הזיכוי