אבן היסוד של המשפט הפלילי

עודכן: 5 בפבר׳ 2021

סטנדרט ההוכחה הפלילי של "מעבר לכל ספק סביר" הוא הכלל המשפטי המוכר והמפורסם ביותר לציבור המשפטנים ולציבור הרחב כאחד. סטנדרט זה, אשר פירנס רבבות ספרים ומאמרים ואף שימש כמקור השראה לסרטים רבים, חדר לתודעה הציבורית והשתרש כאבן דרך במשפט הפלילי הראייתי בכל הזמנים.

סטנדרט זה זכה לכינויים רבים לאורך שנות חייו. כך, לדוגמה, “The term of art”, “Cornerstone”, או “The glory of the common law”, או “A Popular icon of the law”. המפורסם שביניהם הוא הכינוי “The golden thread”.

בישראל, התייחס הנשיא שמגר לרף ההוכחה של מעבר לספק סביר כלא אחר מאשר "אבן היסוד של המשפט הפלילי". השופט הנדל ראה בו "חוט כסף" המעניק לבגד ההכרעה את כוחו.


בתמונה כרזת סרטו המפורסם של פריץ לאנג משנת 1956 אשר זכה להפקה מחודשת בשנת 2009

משחר ההיסטוריה שימש הספק הסביר כאמת המידה של דרגת השכנוע במשפט הפלילי. במהלך השנים ניסו שופטים, חוקרים ופילוסופים של המשפט למצוא את ההגדרה הנכונה שיהיה בה כדי לבטא את הזהירות הגלומה באמת המידה של מעבר לכל ספק סביר. סוגיה זו אינה משפיעה רק על זהותה ועל תוכנה של ההרשעה הפלילית אלא גם על הכרעה שהיא זיכוי. ​ ​חיפוש זה אשר עסק, בין השאר, בניסיונות למציאת נקודת איזון בין החשש מפני הרשעת חפים מפשע, מחד גיסא, לחוסר הרצון לזכות עבריינים, מאידך גיסא – הוליד שלל ניסיונות להגדרתה של מידת ההוכחה. ניסיונות אלה הולידו תוצאות שונות ומגוונות במערכות המשפט השונות.


בהתייחסו לסוגיית מידת השכנוע הדרושה במשפט הפלילי, עמד הנשיא ברק על כך ש"יותר משיש בה תשובות יש בה שאלות". השופט עמית ציין כי "קשה להגדיר מהו 'ספק סביר' אך קל יותר להגדירו על דרך השלילה. מתי נאמר כי אין לפנינו ספק סביר". ואכן, הוקדשה כתיבה עיונית רבה לניסיון לעמוד על אופיו, על מובנו ועל גדרו של הספק במשפט הפלילי. נעשו אף ניסיונות לא מעטים לכמתו ולתארו במודלים מעין מתמטיים-הסתברותיים מצד אחד, ולפרשו באמצעים פסיכולוגיים-תודעתיים מצד שני. חרף כל הניסיונות, נראה כי תוכנו של המונח כיום נותר חמקני כפי שהיה בתחילת דרכו, ומשמעותו חובקת דיסציפלינות שונות. כמו ברגע היוולדו, כך גם כיום, הספק הסביר הוא מושג רציונאלי ואמוציונאלי כאחד; הסתברותי-מתמטי מצד אחד ומושג של שכל ישר מצד שני; אפיסטמולוגי-הכרתי אבל עם אחיזה במציאות. ​ עם זאת, דווקא מורכבותה וחשיבותה של אמת מידה זו, המהווה את "אבן היסוד של המשפט הפלילי" מצדיקה לטעמי, את הצורך בתרגום המונח המופשט לאמת מידה מוחשית ובהירה, שיש בכוחה לשמש ולהנחות את בתי המשפט. חרף הקושי בהגדרתו, אני סבור כי אין להתעלם מהצורך בפרשנותו של המושג ומהבנת טיבו, אופיו ומידתו, הן ברמה העיונית-פרשנית והן לצורך יישום שיפוטי ומתן הגדרה נורמטיבית ראויה לאלה העושים במלאכה. זאת ייעשה בפוסטים הבאים.

27 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מידי כמה שנים, ובעקבות פרשות מסוימות, נשמעות קריאות המבקשות לשנות מההסדר הנוהג, לפיו הכרעות שיפוטיות ניתנות בדעת רוב, ולהחליפו בדרישה להכרעה של פה אחד. נדמה כי הגל הנוכחי התעורר בעקבות דעת המיעוט של ה

בסדרה של פוסטים שפרסמתי לרגל 250 שנה להולדתו של הספק הסביר, עמדתי על המודלים השונים המשמשים את השופטים ביישום רף ההוכחה בהליך הפלילי ולבחינת קיומו של ספק: מודלים הסתברותיים, מודלים קוגניטיביים, וכן מו