בהתאם לתאוריה הקלאסית של המשפט, אחת המטרות המרכזיות של ההליך המשפטי היא חשיפת האמת העובדתית-ההיסטורית. גישה זו רווחת ומושרשת גם במשפט הישראלי.
במערכת האדוורסרית, כמו זו הישראלית, ההכרעה נתונה בידי שופט אשר מכריע במחלוקת המובאת לפניו בהתבסס על הראיות אשר נאספו על ידי הצדדים והוצגו לפניו במשפט. היוזמה לפתיחת ההליך נתונה בידי הצדדים, כך גם חקירת העדים והצגת הטיעונים העובדתיים והמשפטיים מובאים על ידיהם בפני בית המשפט. תפקידו של בית המשפט איננו באיסוף הראיות או בהבאת העדים, אלא בהכרעה בסכסוך בהתאם למוצג לפניו.
בספרות המשפטית מקובל לדמות את השופט במשפט, בשיטה האדוורסרית, לשופט בתחרות ספורט, שאינו נוטל חלק פעיל במשחק או בתחרות, ותפקידו רק להשגיח שהצדדים יקפידו על קיום כללי המשחק, כאשר תוצאת התחרות היא הכרעה בין היריבים לפי רמתם התחרותית.
ההנחה עליה מושתתת השיטה האדוורסרית היא כי מתוך התנצחות הצדדים תצא האמת לאור. "אדוורס" משמעותו "יריב", "מתחרה". השיטה האדוורסרית מניחה כי היריבות, המאבק והעימות בין שני הצדדים היא הדרך הטובה ביותר לגילוי האמת. הרציונל הוא כי היריבות בין הצדדים היא ערובה לגילוי האמת ועימות בין גרסאות הצדדים יאפשר את בירור העובדות ואת חשיפת האמת.
עם זאת, יש המטילים ספק ביכולתו של ההליך המשפטי לחשוף את האמת. זרמי חשיבה, כגון אלה של הפוסט מודרניזם ושל הפוסט נאורות, מצביעים על תפיסה רלטיביסטית לאמת ואת הרב-גוניות והסתירות שבמציאות האנושית. זרמים אלה עומדים על מורכבותה של האמת ומצביעים על מגבלותיו של ההליך המשפטי ועל אי יכולתו לחשוף אותה.
בנוסף, ספק אם ביכולתו של ההליך המשפטי לאתר את האמת, כאשר הוא סומך את ידו על התנצחות אדוורסרית בין שני הצדדים כמכניזם להוצאת האמת לאור, וכאשר מסכת העובדות מוגבלת למה שהצדדים פורסים בפני השופט, כך שזרימת המידע אל השופט מנוהלת ומווסתת על ידי הצדדים ולמעשה תלויה ברצונם: אם רצונם לחשוף את האמת או שמא להסתירה; בבחירה של הראיות אשר החליטו להציג או השכילו להשיג; בתפיסתם הסובייקטיבית של הצדדים את הדברים המתוארים מפרספקטיבה אישית שאינה בהכרח אוביקטיבית ומציאותית; ובעיקר מונחית על ידי השאיפה לנצח במשפט.
נוסף על מגבלות המשפט, לא ניתן להתעלם גם ממגבלותיה של השפיטה האנושית, ולאפשרות קיומן של טעויות והטיות במסגרתה. נדמה כי האמת היחידה שניתנת להיאמר הינה כי האמת חמקמקה.
מכאן שלא ניתן להשתחרר מספק מטריד באשר ליכולתו של ההליך השיפוטי האדוורסרי לחשוף את האמת, ודאי כאשר הוא מוגבל להכרעה בינרית של "שחור" או "לבן", ושל "הכול" או "כלום".
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת, זוכה הנאשם מחמת הספק מעבירות חמורות שיוחסו לו. תוך שהוא מסתייע בספרי, מביע בית המשפט את מורת רוחו מהמידע החסר שהובא לפניו ואשר לא אפשר לו לחשוף את האמת העובדתית – תפ"ח 7453-09-20 מדינת ישראל נ' אבו אל כול (ניתן ביום 12.9.21).
