השם הפשוט יחסית "דיני-ראיות" לספרו החדש של יניב ואקי, מעט מטעה. היה נכון יותר לקרוא לו 'האנציקלופדיה לדיני ראיות'. אין מדובר בספר אחד אלא בארבעה כרכים לא קטנים, המלאים בחומר על דיני הראיות בישראל ובכלל. החומר מסודר בעשרה שערים מקיפים הכוללים מבוא ועקרונות כלליים, קבילות ראיות, משקל ראיות, דרכי הוכחה, עדים, ראיות ועדויות, עדות שמועה וחריגיה, עדות יחידה, חסיונות ונטלי הוכחה. כל שער מתחלק כמובן לפרקים ולתתי פרקים. מדובר באינספור נושאים בדיני הראיות שכל אחד מהם די בו לספר בעצמו (אם לא כמה ספרים). את כולם ריכז המחבר בארבעה כרכים עבי כרס מתוך מטרה לתת לקורא, סטודנט או חוקר, מקור ראשוני אחד שבו יוכל למצוא תשובות לשאלותיו.
אחרי מבוא היסטורי קצר, הספר מתחיל בכמה שאלות יסוד בתחום. מהי תכלית דיני הראיות?
בירור האמת? או שמא הגנה על החלש מפני טעויות? (בעיקר במשפט הפלילי), או אולי רק סדרי דין יניב ואקי - "דיני ראיות" 'מקיפים' נכתבים אחרי שנים רבות של עבודה, ולעיתים עשרות שנים (לפחות בישראל). לא תמיד התוצאה מצדיקה את המאמץ, ולא בהכרח הם נותנים תשובה הולמת. לעתים, כבר כשהם נכתבים
הם משקפים את העבר (ראו "חוק המחשבים"). לדעתנו עדיפה חקיקה מהירה וחלקית שאיננה מתיימרת לתקן עולם, ובלבד שהיא נעשית בזמן סביר. אבל אלו ואלו דברי מלומדים חיים, ובוודאי יש לדון בגישתו. בשתי נקודות נמצא המחקר חסר. ראשית, המחבר לא התייחס כלל לשאלות של שימוש באינטליגנציה מלאכותית כראיות. צריכים אנו לזכור כי העולם נעשה מרושת ומקוון מיום ליום. אין לך כמעט חלל שאין בו מצלמה, ואין לך אדם שאין לו שבב צמוד אליו. כיום השבבים נמצאים בטלפונים ניידים אך בעתיד סביר להניח שרוב בני האדם יישאו בתוכם שבבים (לצרכים רפואיים, אך לא רק).
מה יהיה דינם של שבבים אלו כראיה? הן למיקום בעליהם, והן כראיה אחרת? ישנן כיום תוכנות המסוגלות להשוות בין אנשים המופיעים בסרטונים לבין אנשים חיים. האם אפשר יהיה להשתמש בכך כראיה? אם תוכנה תקבע כי הסיכוי שפלוני מופיע בסרטון הוא 95% , האם בית המשפט צריך ויכול להשתמש בכך? אנו מצפים לשימוש במכוניות אוטונומיות תוך שנים ספורות. האם יהיה אפשר להשתמש ב 'קופסאות השחורות' של אותן מכוניות? ואיך? כל אלה הן שאלות של דיני ראיות שחלקן רלוונטיות כיום וחלקן תהיינה רלוונטיות בעתיד הקרוב ורצוי היה להתייחס אליהן יותר.
שנית, תחום דיני הראיות הוא אחד התחומים המפותחים במשפט העברי. אין כמעט סוגיה בספר שאין לגביה התייחסות מהותית וכתיבה משמעותית, אך כמעט אין לכך התייחסות בספר שלפנינו. ידועים דבריו של הרמב"ם בהתייחסותו לחזקת החפות בה אמר כי "יותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים“ ('ספר המצוות' - מצווה משלימה ר“צ, תרגום הרב יוסף קאפח). לא מצאנו התייחסות לכך, אם כי הובאו דבריו של המלומד בלקסטון האומר זאת בלשון יפה פחות. גם מעט המקורות שהובאו הם מקורות משניים ולא תמיד מדויקים. אין אלא להצטער על כך.
ד"ר יניב ואקי הוא מנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה. הוא חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום המשפט הפלילי, ערך את כתב העת "הפרקליט", ולימד בפקולטות שונות למשפטים. השילוב של תיאוריה ומעשה, ניכר בכתיבתו. מומלץ לכל מי שמבקש ספר יסודי ומקיף בדיני ראיות, בעיקר לעקרונות המקובלים כיום בפסיקה הישראלית.